"סו-ג'ינג" - עיקרון הכינוס והפתיחה

"מהו הדבר הדבר היחידי בטבע הנע לו בקוים ישרים? שאל המאסטר - רק המוח האנושי" רק המוח האנושי מאמין כי אם תכנן הוא רצף של מספר פעולות, הן יתרחשו לפי התוכניות וללא תלות במפגש עם העולם ובאלמנט השינוי, הוא גם מאמין במאמץ ובכוח, במומנט ובתנופה, בעבודה קשה ובהתחייבות טוטאלית לכיוונו של הרצון, לאגו נורא קל להצטרף לצורת מחשבה שכזו ועד מהרה נוצרים כיווצים והתנגדויות בתוך התנועה, אשר חוסמים את האנרגיה, פוגעים ביכולת ההקשבה ויוצרים תקיעות, עד לתשישות ולייאוש.
אמן הלחימה בוחר לנוע בדרך אחרת, הוא מודע לאינסוף השינויים העשויים להתרחש ברגע המפגש, ולכן הוא משתמש בכוונה ("אי") ולא ברצון. הכוונה, להבדיל מהרצון, נשארת טהורה ברגע המפגש ואינה מנתחת אותו במושגים של הצלחה או כשלון. לרצון לעומתה חשוב מאוד ל"הצליח" בתנועה, הוא אינו סומך רק על עוצמת הכוונה הטהורה, היות והיא הפוכה מאמנותו במאמץ ולכן מוסיף לכל תנועה עוד קצת קמצוץ של כח, רק "ליתר ביטחון" ובכך יכול לגרום לעיוות בתנועה וליצירת לופ של תגובות כוחניות המובילות בסופו של דבר לתקיעות. בנוסף לעוצמת הכוונה, משתמש אמן הלחימה גם בהקשבה של כל חושיו על מנת ליצור הרמוניה בין הכוונה לבין הקטליזטורים של המציאות המשתנה, הוא נאמן בכל פעם רק לתנועה אחת, ממנה יקשיב ויגלה את אינסוף ההמשכים אל התנועה הבאה.
 
אך אם אין פה מאמץ והתנועה קלה וזורמת, כיצד נוצרות עוצמות כה אדירות בהפקות הכח השונות?
 
עקרון ה"סו-ג'ינג" הוא אלמנט חשוב בהבנת הנושא. החכמים הטאואיסטים חקרו את האנרגיה מתוך התבוננות כיצד היא פועלת בטבע, בטבע האנרגיה נעה לה כל הזמן במחזוריות של כינוס ופתיחה, מעונות השנה, הגולם והפרפר, משק כנפי הציפור, מחזור המים, מחזורי הפריחה והקמילה ועד לתדרים המשודרים באויר, הכל נע במחזוריות של כינוס ופתיחה, ולכן גם על חמשת האלמנטים המייצגים את כוחות טבע לנוע באותה צורה. ואכן מי שמכיר את תבניות חמשת האלמטים של ה"שינג-אי" יוכל לזהות בהן בקלות מחזוריות זו.
 
אך גם זיהוי רגע הכינוס והפתיחה בתנועה לא מאפשר לנו עדין הבנה מספקת, למקום ממנו מגיעות האנרגיות עבור הפקת הכח. ואכן הסוד הוא בחקר מה שמתרחש ביניהם, בין רגע הכינוס לרגע הפתיחה. כמו בכל תנועה המתרחשת בעולם, הרגע הראשוני שלה הוא היציאה מהאיזון, שחרור הכוחות הקיימים למען יצירת כח חדש, כמה כוחות פועלים רק כדי לאזן אדם במצב של עמידה בשיווי משקל, זאת בנוסף לווקטורים נוספים אשר נוצרים במפגש ובתנועה יוצרים אנרגיה פוטנציאלית אדירה.
 
אם כך אמן הלחימה לא מייצר את האנרגיה בכח שריריו, אלא רק משתמש בשריריו כדי להניע את האנרגיה הפוטנציאלית אשר קיימת כבר בסיטואציה, על ידי הוצאה של הכוחות מאיזון ותיעולם עבור המבנה הבא, כינוס או פתיחה. תנועה בין כינוס לפתיחה משתמשת אם כן בשחרור הכוחות הקיימים בסיטואציה לקו תנועה חדש. דוגמאות לכך ניתן לזהות גם בטכנולוגיה המודרנית - הכור האטומי מייצר אנרגיות אדירות על ידי הוצאת האטום מאיזון, המזגן מייצר חום וקור על ידי דחיסה ושחרור של גז - כינוס ופתיחה. מתרגל ה"שינג -אי " אשר חווה את תרגול חמשת האלמנטים יכול לזהות בתנועת הגל הפנימי אשר נוצר בגוף בכל מקטע את רגע היציאה מאיזון, כמו התחלה של נפילה המתועלת אל תוך הפקת הכח. בחירה בהסכמה ליפול בכוון הגרביטציה והכוחות הקיימים יחד עם חיבור תנועת הקריסה לתוך מעגל אנרגטי חדש בתוך ספירלת התנועה.
תנועת הכינוס והפתיחה היא מהנה עבור הלב ויכולה להתרחש רק במצב זורם בו אין כוחנות ומאמץ, אלא רק כוונה, שחרור שליטה והקשבה לכוחות הפועלים בסיטואציה. סוג זה של חכמת תנועה ניתן ליישום בכל פעולה בחיים ובכל מפגש, על מנת ליצור תנועה הרמונית ועוצמתית.