​

התנועה המעגלית נפוצה בסגנונות הקונג פו השונים ובאומנויות הלחימה בכלל.

ההבנה כי התנועה בטבע וביקום הסובב אותנו היא מעגלית במהותה, מאפשרת בעצם דלת אחרת אל הבנת הפקת העוצמה מהגוף האנושי.

גם החכמה הטאואיסטית אשר ברפואה הסינית רואה את תנועת האנרגיה בגוף במסלול מעגלי. צורת התנועה במעגל מופיעה בצורה נרחבת בסגנונות שונים, כמו ה״בה גואה״ ובחמשת המעגלים והאלמנטים של סגנון ה״שינג אי״.

​

אולם הרגע המענין לחקירה והבנה הוא דוקא הרגע בו המעגל פוגש בתנועה אחרת ונוצרת לנו נקודת מפגש - ״רגע המפגש״, המקום בו האנרגיה הטהורה פוגשת את דחיסות  החומר. מה יווצר לנו ברגע זה של הפרש פוטנציאלים? האם המתרגל, אומן הלחימה, יתקע ברגע המפגש, וינסה לנצח בו בשימוש בכוחו הליניארי? או ימשיך לסמוך על עוצמת המעגל אשר תרגל בתבניות התרגול, וימצא את המעגל אשר שוכן גם ברגע המפגש.

​

הנטיה הטבעית של האגו שלנו, היא כוחנות למען הנצחון. האגו חייב להגדיר את הערך העצמי שלו על ידי הצלחה בנקודות מפגש חיצוניות - נצחונות! האגו ספקן לגבי הידיעה של הערך העצמי אשר אינה תלויה בדבר, הוא אינו סומך על המבנה (שינג) ועל הכוונה (אי). האגו נחפז ברגע המפגש, אשר כביכול שינה את התנועה, הוא מחפש את הפיתרון המהיר והזמין ביותר, רק על מנת לא להישאר במצב הלא נודע הנוכחי, ללא שליטה ובחוסר איזון. אך כמו בכל מסע, הפתרון הגבוה אינו זקוק לחפזון, הוא זקוק לבחירה אחרת, בחירה בהסכמה שלווה למצב הנוכחי, הקשבה חדשה, כוונה וסנכרון.

מאסטר אומנויות הלחימה תרגל שנים איך לא להיות מושפע מהרפלקסים של האגו, אשר מביאים לכוחנות, תקיעות, ולבזבוז אנרגיה. הוא יודע שהתנועה אמורה להמשיך במעגל, ולכן עסוק הוא בהקשבה ובחיפוש אחר המשך המעגל.

​

מאמר זה אני כותב לאחר תקופה בה אני ותלמידי תרגלנו את אלמנט ה Heng (האדמה) שבסגנון השינג אי. במילה אדמה הכוונה היא לא לעפר, אלא לתנועה המעגלית של הפלנטה. מתוך התבוננות בתרגול, ראיתי כיצד רוב המתרגלים מפעילים כח אל מול הפרטנר ברגע המפגש. זאת אומרת מתוך רצון בכך שהמעגל ימשיך, הם מפעילים כח ליניארי למענו ובכך בעצם מבטלים את התנועה המעגלית. סוג של אבסורד.

צורת תנועה שכזו יוצרת תקיעות בתנועה ותסכול מיעילות התנועה המעגלית. ומכאן רגע התובנה.

המתרגלים אשר יצרו תקיעות ברגע המפגש ניסו להתחיל, או להמשיך את המעגל לתוך רגע המפגש. אולם המעגל אשר מנסה להתחיל מתוך נקודה של מאבק אינו יוצר מעגל.

אם כן חייבת להיווצר פרספקטיבה חדשה לגבי המעגל. רגע המפגש אינו הנקודה בה מתחיל המעגל, רגע המפגש הוא מרכזו! המעגל נע במסלול מסביב לרגע המפגש.  רגע המפגש הוא הציר של התנועה. הפרש הפוטנציאלים שנוצר ברגע המפגש היא האנרגיה הפוטנציאלית שמזינה את המעגל. מאסטר אומנויות הלחימה משתמש ברגע המפגש למען ההתעלות של הטכניקה. כאשר התנועה היא נאמנה למעגל ולא למאבק הכוחני נוצרים היופי והאסתטיקה של התנועה אשר כה מאפיינים את אומנות הלחימה ברמה הגבוהה.

​

כאשר אנו מביאים צורת ראיה זו אל חיינו, נוצרת פרספקטיבה חדשה אל התנועה בדרך, הקשבה חדשה לכל מפגש עם העולם. חיפוש התנועה המעגלית שברגע המפגש יוצר דיאלוג אחר ביחסים שלנו וקלות קצרה יותר בשיעורים שהחיים מזמנים לנו.

רגע המפגש נוגע בקו האמצע, בנקודה בלב בה מתחיל הכאב הקיומי שלנו.  התנועה במעגל שנקודה זו היא צירו, יוצרת אלכימיה, התפתחות והארה. רגע המפגש הופך להיות פוטנציאל להתפתחות במקום רגע של תקיעות ואכזבה.